כתיבה טכנית בישראל

מהי כתיבה טכנית?
כתיבה טכנית היא הצגת אינפורמצייה העוזרת לקורא לפתור בעייה מסוימת. כתבים טכניים כותבים, מעצבים ו/או עורכים הצעות, מדריכים, עמודי אינטרנט, דוחות מעבדה, עלוני מידע וסוגים רבים נוספים של חומר מקצועי.
למרות שלצורך עבודתם משתמשים הכתבים הטכניים במחשב הרי שאינם צריכים לכתוב על דווקא על מחשבים. המילה: Technical מקורה במילה יוונית שפירושה כישרון.
ההגדרה הזאת מחייבת כל כתיבה לקיים שני תנאים על מנת להיחשב כטכנית: ראשית, יש צורך להציג אינפורמצייה, עובדות, נתונים, הסבר או כל דבר שמוסיף ידע ומידע. התנאי השי שעל המידע לפתור בעיה ספציפית ולא לספק ידע כללי. מכאן שאינציקלופדייה אינה נחשבת לכתיבה טכנית בעוד טבלת לחץ האויר הרצוי בצמיגים החקוקה בלוח המוצמד לדופן הרכב עם נתוני משקל מירבי ונקי היא כתיבה טכנית קלאסית.
בתקופה בה ניתן בקלות לגזור ולהדביק טקסטים שכתבו אחרים ולשכפל תוכן, רבים מתייאשים מהספרות הטכנית הנלווית להרבה מן המכשירים שאנו רוכשים לשימוש יום יומי כגון: התנור הביתי או מכונת הכביסה. לשם הוכחה נסו לענות על השאלות הבאות:
כמה גופי חימום מותקנים בתנור הביתי שלכם?
בכמה אפשרויות ניתן להפעילו?
איך להפעילו על מנת לקבל:  אפיה, צליה, גריל, חימום, עיקור, הפשרה או אידוי?
אם אין לכם התמחות מיוחדת אתם מן הסתם תגיבו  שזה כתוב במדריך שבארון מעל לתנור ושאם יהיה לכם צורך אתם תקראו. האמת שאין לכם מושג,  לעולם לא תקראו ולכן גם לא תפעילו חלקים שלמים בתנור שלכם. נושא הצורך שנוי במחלוקת. יש שיטענו שמשום שאינכם יודעים אין לכם גם צורך. אחרים יאמרו ההיפך. כך או אחרת האשמה אינה בכם אלא בתב הטכני ואולי גם במהנדסי המוצר שלא השכילו להנגיש (מלשון לעשות נגיש) את המידע הנחוץ למפעיל סביר. כיום אין לצפות מרוכש תנור לקור 20 עמוד לפני הפעלת המכשיר והסבר הטכנאי המרכיב אמורים להספיק להפעלה ראשונית. מדריך מקוצר בשילוב לוח מתאים חייבים לספק את כל הדרוש להפעלה מתקדמת.
חפשו בגוגל את הביטוי "כתיבה טכנית גרועה" אל תשכחו להוסיף מרכאות על מנת שתקבלו בדיוק את התוצאה שאני קיבלתי. עמוד אחד בכל האינטרנט (משהו עם במה חדשה וסביר שתקבלו גם את העמוד הזה לכשיתפרסם). מדוע רק הופעה אחת? האם כל המדריכים שקראתם מושלמים ולא ניתן לכתוב אפילו מילה אחת בגנות המקצוע? ברור שלא. האם יש כאן קוספירצייה של העוסקים בענף? בהכירי את האגו המנופח של רובם קשה לי להאמין שיסכימו בינהם אפילו בנושא שהוא לטובתם התשובה כנראה שלא כל כך אכפת לם הקוראים. מתי החזרתם מוצר בגלל שלא היה מדריך ראוי? מתי כתבתם ליצרן ודרשתם פיצוי על הסר לקוי?
מה אומר החוק בנושא צירוף הוראות שימוש?
החוק מבחין בין סוגים שונים של מוצרים.
1.  מוצרים מיובאים, שהיצרן צירף להם הוראות שימוש או אזהרה בלועזית – לפי החוק, חובה לספק הוראות שימוש מתורגמות תרגום מלא ומדויק בעברית, כולל ההדגשות בנוסח הלועזי.
חשוב לדעת: אם, למשל, רכשנו סיר מיובא, שהיצרן צירף לו מתכונים, היבואן אינו חייב לתרגם אותם. אך אם היצרן צירף הוראות לשמירת המוצר או להגנת המשתמשים בסיר, היצרן חייב לתרגם אותן.
2.  מוצרים תוצרת הארץ או מוצרים מיובאים, שברשימת המוצרים בתוספת לחוק  – החוק מחייב את היבואן/היצרן לצרף להם הוראות שימוש. בדרך כלל, הכוונה למוצרים מורכבים ולמוצרים שעלולים לסכן את המשתמשים בהם, אם נעשה בהם שימוש לא נכון.
כרגיל אצלנו החקיקה פחות או יותר בסדר אבל האכיפה כושלת. המוצרים שאנו קונים נעשים מורכבים יותר ומסובכים יותר להפעלה, באופן שמחייב קבלת מידע על הפעלתם. יש גם מוצרים, המחייבים טיפול ואחזקה מיוחדים, על מנת לשמר את איכותם, ואפילו כדי למנוע סיכון למשתמשים בהם. אבל ללא אכיפה מסודרת המועצה הישראלית לצרכנות תמשיך לקבל תלונות רבות על מוצרים, שנמכרו ללא הוראות שימוש ולאיש לא איכפת.

באוניברסיטת בר אילן במסגרת עבודה סמינריונית בקורס "הערכת איכות, בקרת איכות ואבטחת איכות בתרגום" כתבו ורוניקה זילברשטיין-מיכאלי ונעה ליבמן בפרק המסקנות:
"מהממצאים שאספנו עולה כי קיים חוסר מודעות בקרב קובעי המדיניות אשר לצרכים של האזרח, שבמקרים קיצוניים עלול לעלות בחיי אדם. זכותו הבסיסית של האזרח היא לקבל את המידע בשפת המקום. אין מתייחסים מספיק לתפקידו המרכזי בתוך המערכת הצרכנית של החברה, כגורם שעליו נבנית ההיררכיה הכלכלית כולה בסופו של דבר.
המגמה שמצאנו איננה מכוונת-צרכן, והראייה היא צרה ומוכרעת על ידי שיקולי נוחות ושיקולי תקציב."
וכן: "במערכת הצרכנית, התרגום משרת פונקציה המיועדת לרווחתו של הצרכן, וכאשר פונקציה זו לא מתבצעת, הצרכן הוא הנפגע העיקרי. המטרה של תרגום מסוג זה היא מניעת הטעיה של הצרכן, אך כאמור, המצב בישראל מראה מגמה שהיא כלל אינה מכוונת צרכן.  
יתרה מזו, הביצוע של תהליך בקרת איכות בתחום זה, ואכיפתו על-ידי הרשויות, דורש תשומות רבות, עלויות לא מבוטלות, ומשאבים רבים – "מותרות" אשר אינן נמצאות כלל בסדר העדיפויות של קובעי המדיניות במדינה. ישנם דברים שהמחוקק מניח אותם כמובנים מאליהם, ואינו מצליח לפתח תובנות אשר להשלכות החברתיות והכלכליות העלולות להיווצר כתוצאה מפגיעה בחופש הצרכן, כדמות מפתח במערכת הצרכנית, לגישה שווה למוצרי צריכה. בסופו של דבר, איכות התרגום תימדד דרך הפריזמה של הצרכן, הקובע, בהתנהגותו הצרכנית, אם פעולת העברת המידע בוצעה בהצלחה"

המחקר פורסם ב 1988 ומאז אין קול ואין עונה. "

צחי עקנין  tiud@tiud.com   0544236604